נכנסת להריון ועכשיו את לא יודעת איזה בדיקות לעשות, מתי עושים כל בדיקה, מתי ללכת לרופא נשים, לאן הולכים ולמה צריך את זה בכלל? כל המידע בפוסט הזה הוא עבורך, אציין שאני משתפת אתכן גם בטיפים ובחוויה האישית שלי מהבדיקות המשמעותיות במהלך ההריון, כדי שתוכלו להבין למה לצפות ואיך להתכונן לבדיקות הללו.
אז היי בנות ונעים מאוד, שמי קורל ואני עוד מעט סוגרת 2 סבבים של סדרת הבדיקות הזו. נכון להיום אני בשבוע 33 ואני שמחה לומר לכן שלמרות זאת שההריון הזה מלא בבדיקות, במיוחד אם את בהריון בסיכון כמוני, ואת מרגישה כאילו את בעיקר מכונה להבאת ילדים לעולם, המתנה שאנחנו מקבלות בסוף התהליך, היא המתנה הכי מדהימה בעולם!
בדיקות הריון לפי טרימסטרים-
טרימסטר ראשון:
אולטרה סאונד הריון צעיר + בדיקת רופא נשים ראשונה - יש ללכת להיבדק אצל רופא הנשים שלך בין שבוע 6 ל7 להריון, כי בשבוע 6 אפשר כבר לראות חלמון ושק הריון, בשבוע 7 כבר ניתן לראות דופק עוברי כך שזה נורא תלוי במידת חוסר הסבלנות שלנו. אני לצורך העיניין הלכתי לרופא נשים מיד לאחר בדיקה חיובית בבדיקת הריון ביתית (בשבוע 6 שאומר שאני כבר 4 שבועות בהריון) כדי לראות שק הריון תקין ושלא מדובר בהריון מחוץ לרחם, ואז קבעתי תור לשבוע לאחר מכן כדי לראות דופק. בשלב הזה רופא הנשים שלך כבר צריך להכין לך ספר של כל ההפניות לבדיקות ולהסביר לך על כל הבדיקות שצריך לעבור לאורך ההריון.
בדיקת דם NIPT - בדיקת דנ"א עוברי - בדיקת דם ייעודית, לבדיקת תסמונות אצל העובר וגם את מין העובר כבר בשבוע 10 להריון. הבדיקה נוצרה כדי לתת מענה מסויים, ללא ביצוע פעולה פולשנית כמו דיקור מי שפיר וללא הגברת סיכון להפלה, אצל נשים שצריכות לבצע בדיקות דנ"א לתינוק. אני לא ביצעתי את הבדיקה הזו כי לא ראיתי בה צורך מהלך ההריונות ולכן אין לי מידע אישי לגביה, אני כן יודעת שבדיקת NIPT מסוגלת לזהות תסמונת דאון בוודאות של מעל 99% וגם תסמונות אחרות. הבדיקה מומלצת בעיקר לנשים בהריון הנמצאות בסיכון להפרעות כרומוזומליות אצל העובר, ומעוניינות לבדוק האם קיימות תסמונות גנטיות בעובר.
הבדיקה הזו עולה לא מעט כסף ואני יודעת שאפשר להזדכות על חלק מהסכום דרך קופות החולים, למי שיש ביטוחים מורחבים כמו מכבי שלי או כללית מושלם, ו/או ביטוחי בריאות פרטיים בעלי כיסוי לבדיקות הריון. הכסף הוא ברוב המקרים לא פאקטור בקבלת ההחלטה אם לבצע את הבדיקה או לא, הבריאות של התינוק ושלנו היא החשובה ביותר!
החל מהשבוע 10 להריון ועד לשבוע 26- בדיקת דם
עד השבוע ה-12 להריון- בדיקת שתן כללית ותרבית שתן
עד השבוע ה-12 להריון- בדיקות סקר גנטיות - כדי לגלות האם קיימת נשאות של גנים אצל האמא, ובמידה וכן, יש לבצע גם בדיקה לאבא. אני עברתי בדיקות גנטיות לפני הכניסה להריון ולכן לא היה לי צורך לעבור אותם גם בהריון. בגדול מדובר בשאלון המבוצע על ידי אשת מקצוע ולאחר מכן מבצעים בדיקת דם ייעודית. יש צורך בהפנייה מרופא נשים לבדיקה הזו ועושים אותה במרכז המיועד לבדיקות גנטיות.
שבוע 11 עד השבוע ה-13 להריון- אולטרה סאונד למדידת השקיפות העורפית - בדיקה המציגה את כמות הנוזל הנמצאת בעורף העובר וכך להסיק באופן סטטיסטי את הסיכוי לתסמונת דאון אצל העובר. במידה ועובי כמות הנוזל בעורף העובר מגיעה ל2.5 מ"מ ויותר, ככל הנראה יומלץ לה על המשך בירור רפואי על ידי בדיקות ייעודיות. בנוסף הרופא בודק האם עד שלב זה ההריון מתקדם באופן תקין, ומה שהיה צריך להתפתח עד כה כבר התפתח. הרופא הפרטי שאצלו עשיתי את הבדיקות סיפר לי שהחל משבוע 12 אפשר אפילו לזהות את מין העובר דיי בוודאות. את הבדיקה ביצעתי אצל פרופסור יעקב בר, רופא פרטי שאני מאוד ממליצה עליו באופן אישי, גם בגלל המקצועיות שלו וגם בגלל החוויה הנעימה והמרגיעה שעברתי אצלו לאחר שנבדקתי על ידי רופא אחר דרך קופת החולים שלא הצליח לזהות את כל האיברים של העובר באולטרסאונד. בהריון הראשון עובי הנוזל שהיה בעורף של ברבור הבת שלי כשהיתה עובר היה 0.5 מ"מ, בהריון הנוכחי עובי הנוזל היה 0.9 מ"מ. *יש לציין שלא ניתן לבצע את הבדיקה לאחר שבוע 13!
בין השבוע ה-11 עד להשבוע ה-13 + 6 ימים להריון - סקר ביוכימי בשליש הראשון - יש לקיים בדיקת דם צמודה ככל האפשר לבדיקת שקיפות העורפית. אני ביצעתי את הבדיקה יום לאחר השקיפות. בדיקה זו יחד עם תוצאת השקיפות העורפית מאפשרת הסקה סטטיסטית מדוייקת יותר, בנוגע לסיכוי לתסמונת דאון אצל העובר.
בשבועות 13-11 להריון - בדיקת סיסי שליה - גם זו בדיקה המהווה חלופה לבדיקת מי השפיר. את בדיקת מי השפיר מבצעים בשבוע 16, את הבדיקה הזו אפשר לקיים כבר בשבוע 11 להריון כך שניתן להסיק מסקנות בנוגע להריון בשלב מוקדם יותר. בדיקת סיסי שליה היא בדיקה שמטרתה לאתר פגמים בחומר הגנטי של העובר. בבדיקה לוקחים דגימה מתאי השליה באופן פולשני בדומה לדיקור מי שפיר. הבדיקה מומלצת לנשים בהריון שהעובר שלהן בעל סיכון מוגבר ללקות בתסמונות ו/או מחלות גנטיות. אני לא ביצעתי את הבדיקה ולכן אין לי דעה אישית לגבי הבדיקה הזו.
טרימסטר שני:
אולטרה סאונד לסקירת מערכות מוקדמת - בדיקה זו מבוצעת בין השבועות ה- 14 ל- 16 להריון - בדיקת אולטרסאונד ייעודית לסקירת תקינות איברי העובר והתפתחותו עד שלב זה בהריון. בבדיקה הזו בודקים: מצג ומנח העובר, מיקום השלייה, מספר כלי הדם בחבל הטבור, כמות מי השפיר, מין העובר, דופק ותנועות העובר, קוטר הגולגולת, היקף ראש, היקף בטן, אורך עצם הירך, צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, חדרים צדדיים וכורואיד פלקסוס, קו אמצע הגולגולת, בפנים: ארובות העיניים ושפתיים, בחזה: ריאות, תצורת 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים, בבטן: קיבה, כליות, כבד, כיס מרה, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר ועמוד השדרה. את הבדיקה הזו גם כן ביצעתי באופן פרטי, זו הבדיקה המרגשת ביותר לדעתי מכל בדיקות ההריון! במיוחד כדי לגלות שהכל בסדר עד עכשיו, ואם יש לנו בן או בת, כדי לרוץ ולספר לכל העולם על ההריון.
אבל בתכלס, בן או בת, זה לא באמת משנה, העיקר שיהיו בריאים! הכי קלישאה אבל הכי נכון.
סקר ביוכימי בשליש השני (תבחין משולש, 'חלבון עוברי')- בשבועות 16-19 להריון - גם פה, מקיימים בדיקת דם שמטרתה לבדוק באופן סטטיסטי האם לעובר קיים סיכון מוגבר ללקות בתסמונות ומחלות גנטיות, וזאת באמצעות שקלול גיל האם יחד עם רמתם של שלושה מרכיבים בדם שלה, המופרשים בזמן ההריון. ככל שגיל האישה בוגר יותר כך הסיכון גודל. היתרון של הבדיקה שהיא לא פולשנית ולא מסוכנת, אבל גם היא בדיקה סטטיסטית, ולא בדיקה אבחנתית.
דיקור מי שפיר בשבועות 16-20 להריון - דיקור מי שפיר הינה בדיקה אבחנתית, כדי לקבוע אם העובר סובל מתסמונת דאון או מליקויים אחרים בחומר הגנטי שלו. מבצעים את בדיקת דיקור מי השפיר כשיש הנחייה רפואית בעקבות סיכון מוגבר לתסמונת דאון או מחלות גנטיות, וזאת לפי תוצאות בדיקות הסקר הקודמות, או כשגיל האמא מעל 35 שנים, ו/או אם האישה מעוניינת בכך מרצונה החופשי, ו/או קיימת מחלה/נטייה תורשתית ללקות במחלות גנטיות, ו/או אם ידוע על נשאות מחלות גנטיות אצל אחד ההורים.
אני לא ביצעתי את הבדיקה הזו אבל חברה שלי עשתה וסיפרה לי איך היה לה. בגדול היא אמרה שזו בדיקה דיי פשוטה ולא כמו שעושים ממנה, שזה לא כאב לה כל כך והיתה בדיקה עם חוויה טובה בסך הכל. מדובר בבדיקה פולשנית בה מחדירים מחט מדופן הבטן אל תוך שק מי השפיר ושואבים ממנו דגימה של נוזל שאותו בודקים.
*יש בבדיקה הזו סיכון מסויים לזיהום בעקבות חדירת המחט לשק מי השפיר וסיכון ללידה מוקדמת, אבל ממי ששמעתי שביצעה את הבדיקה, סיפרה שהכל היה בסדר והתוצאה הרגיעה אותה מאוד והיתה שווה את זה.
אולטרה סאונד לסקירת מערכות מאוחרת מתבצעת בשבועות 21-24 להריון - בסקירת מערכות מאוחרת בודקים את השינויים, ההתפתחות, הגדילה של העובר ואיבריו, בהקשר לבדיקת סקירת המערכות המוקדמת: מצג ומנח העובר, מיקום השלייה, מספר כלי הדם בחבל הטבור, כמות מי השפיר, מין העובר, דופק ותנועות העובר, קוטר הגולגולת, היקף ראש, היקף בטן, אורך עצם הירך, צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, חדרים צדדיים וכורואיד פלקסוס, קו אמצע הגולגולת, בפנים: ארובות העיניים ושפתיים, בחזה: ריאות, תצורת 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים, בבטן: קיבה, כליות, כבד, כיס מרה, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר ועמוד השדרה.
העמסת סוכר - בשבועות 24-28 להריון - היא בדיקת דם המבוצעת בהשפעת שתיית כמות של 50 גרם סוכר מהולים במים לבדיקת סקר, או 100 גרם סוכר מהולים במים, לבדיקה אבחנתית אצל נשים עם סיכון מוגבר לסוכרת, וזאת כדי לבדוק האם קיימת סוכרת הריון. בהריון הראשון הגעתי לבצע את הבדיקה, שתיתי את התמיסה והמתנתי כמעט שעה, עד שהקאתי לכל כיוון בקופת החולים. הבדיקה הזו עשתה לי ממש לא טוב, במיוחד כי העמסתי על עצמי כמות גדולה של סוכר (100 גרם), כשמסתבר שהיתה לי סוכרת והגוף לא יכל להתמודד עם זה. הרגשתי כאילו הרעלתי את עצמי וזה בא לידי ביטוי בדופק גבוה, גלי חום חזקים ממש, ותחושה שאני הולכת להקיא ולהתעלף. לאחר שהקאתי כבר הרגשתי טוב. בגלל שלא הצלחתי לבצע את הבדיקה בכלל, זה הוביל אותי לניטור סוכר באופן קבוע במשך שבועיים, באמצעות מכשיר מיועד ודוקרן אצבע. בעזרתו בדקתי סוכר בצום כשקמתי בבוקר, שעה ושעתיים לאחר כל דבר שאכלתי. תוצאות לא בטווח הנורמה מצביעות על סוכרת הריון.
תוצאות תקינות לניטור סוכר עצמאי:
עד 90 בצום,
עד 130 שעה אחרי אוכל,
עד 120 שעתיים אחרי אוכל.
אולטרה סאונד אקו לב עובר -בשבועות 19-25 להריון - בדיקת אקו לב עוברי הינה בדיקת אולטרה סאונד אבחנתית, להערכת זרימת הדם בכלי הדם של העובר ולמדידת כיוון וקצב זרימת הדם בזמן אמת. על ידי הבדיקה הזו אפשר להעריך את מצב כלי הדם, כמו עורקי וורידי הגוף והלב וגם את זרימת הדם בעובר, בשליה, בחבל הטבור ובכלי הדם ברחם. הבדיקה מבוצעת בגישה בטנית או ואגינלית בהתאם לצורך. אני לא ביצעתי את הבדיקה הזו, אבל חברה שלי עברה אותה וסיפרה שהבדיקה דיי פשוטה. שונה מעט מבדיקת אולטרסאונד שגרתית, כי היא לוקחת קצת יותר זמן ויותר ממוקדת בחדרי הלב של העובר. הבנתי שבמקרים מסויימים יש להזיז את התינוק באופן יזום על ידי הרופא, כדי להגיע בבדיקה לאיזור הרצוי, התהליך יכול להיות מעט לא נעים ולגרום לתחושת לחץ בבטן.
טרימסטר שלישי:
אולטרה סאונד למעקב גדילת עובר בשבועות 30-33 להריון - מה שנקרא, “בדיקת הערכת משקל”. בבדיקה הזו מודדים היקף, קוטר ואורך של איברי גופו של העובר ולפי כך עריכים באופן סטטיסטי את משקלו. בנוסף להערכת המשקל בודקים גם את מצב העובר, תנוחת העובר (אם הראש נמצא למטה או הטוסיק), קביעה סופית של מיקום השליה ונפח מי השפיר. קחו בחשבון שבכל שבוע בשלב הזה של ההריון, העובר גדל ב150-200 גרם, ולגבי הערכת המשקל, קיימת סטייה של 10%. אצלי בהערכת המשקל האחרונה, העריכו את הגדולה שלי 3.800 קילו, ובפועל שבוע לאחר מכן ילדתי אותה במשקל 3.640 קילו, כך שמניסיון אישי, קחו בערבון מוגבל את עיניין הערכת המשקל. אם אתן חוששות ממשקל גבוה של העובר, נגיד בעקבות סכרת הריון, תזכרו שאני הייתי שם והכל עבר בשלום ובלידה רגילה. יחד עם זאת, הרופאים יודעים מה הם עושים ולדעתי כדאי לסמוך עליהם.
תרבית נרתיקית ל- GBS (סטרפטוקוקוס B) בשבועות 35-36 להריון - הבדיקה הזו מבוצעת באמצעות דגימה עצמאית, מפי הטבעת ומהנרתיק, על ידי 2 מקלונים שונים. בבדיקה הזו מבררים נשאות לחיידק סטרפטוקוק מסוג GBS) B) שהוא שכיח במערכת העיכול ומשתייך למשפחת הסטרפטוקוקוס. סטרפטוקוק מסוג A שכולנו מכירים, שייך גם הוא למשפחה הזו וגורם לעתים לדלקות גרון. במצב שאינו הריון החיידק אינו נחשב אלים או מסוכן, אבל המעבר של העובר בתעלת לידה של אם הנושאת את החיידק, יכול לגרום למחלה קשה אצל התינוק. אז פליז אל תשחקו עם זה ותעשו את הבדיקה, זה חשוב באמת!
במידה והחיידק מתגלה אצל אישה בהריון אין צורך בקבלת טיפול אנטיביוטי במהלך ההריון, כי החיידק נוטה לחזור לאחר הטיפול שוב ושוב. יחד עם זאת, על האישה לקבל עירוי תוך ורידי של אנטיביוטיקה במהלך הלידה, על מנת למנוע ככל האפשר את ההדבקה של היילוד בחיידק. לפי מיטב ידיעתי, הסיכון להדבקת התינוק בחיידק במידה והאם לא קיבלה אנטיביוטיקה הינו 1:100, ובמידה ומקבלים את הטיפול האנטיביוטי לפני הלידה כמו שצריך, הסיכון קטן משמעותית ל1:1,000.
**שימו לב, היום לא מפנים כל אישה בהריון לבצע את הבדיקה הזו, כי היא עדיין לא קיימת בשיגרת הבדיקות הקבועות, אז אם לא הביאו לכן הפנייה לבדיקה הזו, בבקשה מכן, תבקשו לבצע אותה בכל זאת, כי הבדיקה הזו מצילה חיים.
מעקב הריון עודף החל מהשבוע ה-40 להריון - כאשר ההריון מתארך מעבר לתאריך הלידה המשוער בשבוע 40 להריון, המצב מכונה 'הריון עודף'. מכיוון שהריון עודף עלול לסכן את האם ואת העובר, נדרש מעקב צמוד וקפדני. סיבוכים נפוצים של הריון עודף, כוללים לידת תינוק במשקל לידה סביב ה- 4 קילו ומצוקה עוברית. לידת עובר גדול מעלה את הסיכוי לקרעים ודימומים במהלך הלידה, וזאת בעקבות כתפיים רחבות של העובר. מצב זה מביא איתו לעיתים את הצורך בניתוח קיסרי.
**אין להתייחס לכל האמור בפוסט כהמלצה רפואית כזאת או אחרת, יש לקחת בערבון מוגבל את כל הנאמר בפוסט הזה ובכלל בכל המאמרים בבלוג, סיפרתי כאן על החוויה האישית שלי.
אוהבת,
קורל בנימינוב
רשימת הבדיקות מאתר מכבי בקישור https://www.maccabi4u.co.il/11488-he/Maccabi.aspx
Photo by MART PRODUCTION from Pexels